למחוק את כל אנשי הקשר? 

גישת חוסר ההיקשרות וכיצד היא תורמת לאושר שלנו

לפני כשלושה שבועות נמחקו לי כל אנשי הקשר מהטלפון הנייד, משהו כמו אלף וחמש מאות אנשי קשר.

כן, סנכרנתי וידעתי שיש גיבוי ולמרות זאת, אלף חמש מאות אנשי קשר התפוגגו להם למרחב סייבר אטומי כלשהו.

חבר, שהוא מנכ"ל של איזו חברה, התקשר אליי ומצאתי את עצמי מספר לו את השתלשלות העניינים תוך כדי שאני מספר לו כמעט בעליצות שזו חוויה מעניינת להישאר ללא כל אנשי קשר בטלפון, הוא שתק לשנייה ואז הוסיף בגיחוך חרד שהוא ממש לא שואף לחוויות מעניינות כאלה.

ולמה חוויה מעניינת? במציאות בה הסמארטפון נהפך להיות בעצמו לאיש הקשר החשוב ביותר, אובדן כל מה שקשור לאיש קשר זה שווה כמעט לאובדן האישיות.

אבל אם נחזור ל 'עניין' שבכך, המלצה חמה במקרה כזה היא, כן! לאבד את האישיות ובמקומה למצוא את.. הארעיות. אותה תפיסה הפוכה לאנשי קשר או אם נדייק לאותם דברים שלפי גישה זו מוטב שלא להיקשר.

מהי גישת חוסר ההיקשרות?

'חוסר ההיקשרות' ממותגת בעיקר במסורות מהמזרח הרחוק כ Non attachment וטומנת בבסיסה שינוי גישה רדיקלי מהתפיסה המערבית אליה אנו מורגלים.

הפאנצ' ליין של גישת הארעיות ואי ההיקשרות לדברים היינו בכך שכל שאיפה כזו שנובעת מתשוקה להיקשר לדברים יוצרת בסופו של דבר רק יותר סבל בחיינו.
לא ככה? אני יכול להגיד לכם שאיך שקלטתי שנמחקו לי כל אנשי הקשר התבאסתי רצח! הגיוני, לחשיבה הרגילה שלנו.
רק לאחר כשעה, לקחתי נשימה והזכרתי לעצמי שזו הזדמנות טובה לתרגל חוסר היקשרות ובהדרגה הפרשנות האוטומטית שלי ל 'ואיי, איזה דיכאון נמחקו לי אנשי הקשר' התחלפה למשהו בסגנון המשפט ההוא שאמרתי לחבר שהתקשר, סוג של 'התנסות מעניינת'.

תעצרו רגע הכול. 

תכף אני אבקש מכם לעצור את הקריאה של הטור הזה, של השיפוטיות שצפה תוך כדי או אפילו סיפוק, אם נגרם לכם, מהקריאה.

עצרו הכול והתבוננו סביבכם, בחנו לשנייה מה קבוע וודאי במרחב המחיה שלכם. האם אתם יכולים לקבוע בנחרצות שיש דבר כזה? חוק הארעיות רק נמצא כאן כדי להזכיר משהו טבעי ופשוט, ה כ ו ל  סביבנו זמני ובר חלוף אז מדוע לקשור את עצמנו אליו. 

זו בדיוק ההבחנה בין להיקשר ל 'אנשי קשר' ולבין לאהוב משהו או מישהו ובו זמנית להרפות מהצורך בשליטה בכל מה שנלווה לזה וכמו שסטינג פעם אמר If you love somebody, set them free.

לא קל להרפות מאופן החשיבה שגדלנו עליו אבל היי, שאלה ששווה לשאול היא האם אופן החשיבה וההתנהגות שכה נקשרנו אליה מביא אותנו לתוצאות הרצויות בחיינו? 

ויקטור פראנקל, אבי הלוגותרפיה ומחבר הספר 'האדם מחפש משמעות' מציע תפיסה שיכולה להציע סוג של השלמה למצב הצבירה של ארעיות.

פראנקל טבע מונח בשם 'משמעות הרגע'. אותו מצב בו אנו יכולים לייחס משמעות מיוחדת להתמודדויות שונות שמגיעות למפתן חיינו אם בהפתעה או אם בבחירה. משמעות הרגע שזיהיתי בזמן שאנשי הקשר נמחקו לי הייתה להבין שיש לי אפשרות לשנות את התגובה האוטומטית שהייתה יכולה להיות משהו בסגנון של תלישת שערות ולא עם שעווה, לפרשנות חלופית שבה אני בוחר לראות בחוויה הזו הזדמנות לתרגל חוסר היקשרות. אם הגישה הזו נשמעת אולי מנוכרת מבחינה רגשית אני מציע לעשות בחינה מחודשת של הערכה הזו.כן, מדובר בשינוי גישה ומנעד חדש של רגשות אבל אל תאמינו לי, תנסו בעצמכם.
הערך המוסף של הגישה הזו עלול לפתוח בפניכם עולם חדש של תובנות ועוצמות שיוכלו לשפר כל נדבך בחייכם.
אבל רק אל תעופו על עצמכם בגילויים החדשים, זה ארעי.