בחירות. כולנו עסוקים בבחירות כל חיינו. מה ללמוד, במה לעסוק, עם מי להתחתן, מה עדיף, קרמבו מוקה או קרמבו וניל??
גם כעת, לקראת הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה אנו עומדים בפני התלבטויות שלא תמיד פשוטות לכולם. מי מתאים להנהיג את העם? אנו משקיעים כל כך הרבה משאבים ואנרגיה כדי להבין, כדי ללמוד, כדי להצדיק את עמדתנו הפוליטית וכדי לשלול את טיב העמדות של אנשים אחרים. אנו שואפים להאמין בצדקתנו ומוכנים גם להילחם על כך שהצדק (שלנו) ייצא לאור וינצח !
מה היה קורה אם היינו חוסכים קצת אנרגיה? מה יכול להתרחש אם ניקח נשימה עמוקה ונוריד לרגע את הרגל מדוושת המנגל?
גישת חיים פרואקטיבית יכולה להציע הסתכלות מרעננת על נושא הבחירות שאנו עושים בחיינו ובפרט בנושא הבחירות בפוליטיקה. פרואקטיביות היינה גישה המציעה לאדם לקחת אחריות על חייו.
זו אותה יכולת של הכפפת הרגשות אל מול הערכים, של בחירת התגובות שלנו למצבים בחיים לפי הערכים שאנו מאמינים ולא לפי הדחפים הרגשיים שלנו. הגישה ההפוכה מפרואקטיביות הינה ריאקטיביות, אדם שמגיב לסביבה לפי מצבי רוחו ורגשותיו.
אדם פרואקטיבי יחיה חיים שזהים בערכיהם לאלו שהוא מייחל מההנהגה הפוליטית בארצו. לפחות ממחצית האנרגיה שהאדם הריאקטיבי משקיע בלבטל דעות של אנשים אחרים ולצאת צודק, ישקיע האדם הפרואקטיבי בלבדוק מה הוא יכול לעשות טוב יותר בחייו ולמען הסביבה שהוא חי בה.
הכוח שלנו כאנשים וכעם הוא בכך שלא רק נדבר אלא נחיה את המודל הערכי שאנו מצפים ממנהיגנו לחיות, לכן, ניתן להמשיך לגבש את הדעה והזהות הפוליטית שלנו אך מומלץ לעשות מה שניתן כדי להשפיע לטובה על חיינו בדרך העקלקלה עד לקלפי בה נממש את זכות הבחירה, החופשית שלנו.
