אם את או אתה סובלים מחרדה חברתית, אז ייתכן ואתם תופסים מצבים חברתיים כמצב מאיים. במצבים כאלו יש חשש מחוויה של מנעד של רגשות שליליים כמו בושה, השפלה, הסמקה, בלבלול, שתיקות מביכות או פחד להיות מושא ללגלוג, צחוק והשפלה. צרור המחשבות הלא נעימות הללו בהרבה מקרים מביא להימנעות הולכת וגוברת מסיטואציות הכרוכות באינטראקציות חברתיות.
אותו אדם גוזר על עצמו התרחקות חברתית המונעת מחוסר רצון להרגיש את אותם רגשות לא נעימים. הבעיה בהתנהגות נמנעת זו היא שהיא למעשה רק מגדילה את החרדה ואת שלל הרגשות השליליים אותם אותו אדם חווה.
בתהליך פרטני או קבוצתי ניתן לווסת באופן משמעותי את החרדה החברתית. באמצעות ארגז הכלים של עידן, הכולל בין השאר גם את גישת ה CBT ופרקטיקה של "מודל רקפת" כמענה לחרדה חברתית, אנחנו לומדים לחזק את "השריר החברתי". אנו מתרגלים בשיחה ובאופן מעשי מגוון סיטואציות שבהן אנו למדים אסטרטגיות התנהגות חדשות ובכך מגמישים את יכולות הנפש שלנו. התרגול המעשי יכול לכלול משימות בית של התמודדויות וכמו כן אנו יכולים לתרגל משימות עם אופי של חיזוק אותו שרירי חברתי מחוץ לקליניקה במקומות ציבוריים ובדרגת קושי מותאמת לאותו מצב אותו אנו רוצים לשפר. לא משנה מה הגיל שלך, חרדה חברתית יכולה להופיע בכל גיל וכדי שנוכל לייצר איכות חיים כדאי שנלמד את עצמנו כיצד להחליף את תחושת ההחמצה הנוצרת מהימנעויות רבות מדיי עם חוויות הצלחה רבות יותר.
דוגמה מהקליניקה: בחורה צעירה שהגיעה אליי, דיווחה שנמנעת מאינטראקציה במקום העבודה, כולל במצבים חיוניים כמו אמירת דעתה בישיבות צוות וסתם סמול טוק במטבחון החברה בה עבדה. בתהליך זיהינו מחשבות מעכבות שהפריעו לה כמו חשש "להגיד שטויות" להגיד "משהו לא חכם" או פשוט לטעות במה שתאמר ולהרגיש אשמה ורגשות לא נעימים. לאחר זיהוי המחשבות המנהלות הללו התחלנו לחקור ולהציע מנעד חדש של דרכי חשיבה והתמודדות עם אותם מצבים. במקביל לכך שהחלה לאתגר עצמה עם אסטרטגיות התנהגויות אלו המשכנו לתרגל טכניקות מעולמות ה"חשיפה" בהן הפנמנו גם תרגילים עם אופי מנטלי של דמיון ובהמשך תרגילי החשיפה עלו דרגה כשיצאנו למקום ציבורי ושם ביצעה משימות בעצימות הולכת וגוברת של אינטראקציות עם אנשים אקראיים. לאחר כל התנסות ביצענו עיבוד משותף כדי למטב ולהפנים את החוויה. אותה בחורה הגדילה באופן דרמתי את המסוגלות והביטחון העצמי שלה במקום עבודתה עוד תוך כדי סדרת הפגישות בקליניקה ומחוצה לה. הדבר היפה בתהליך כזה וכמעט תמיד, הוא שכל התהליך מקבל תנופה ומשפיע לטובה על תחומים נוספים שלכאורה לא היו המטרה העיקרית. במקרה שלה, היא למדה להיות הרבה יותר אסרטיבית עם בני משפחתה, למדה להציב גבולות ברורים יותר כשהחליטה להיכנס לעולם הדייטים ובכך העידה שכשלמדה להעריך יותר את עצמה גם הסובבים לה העריכו אותה.
תרפיה במציאת משמעות
הלוגותרפיה, תרפיה במציאת משמעות, נוסדה על ידי פרופסור ויקטור פראנקל ("האדם מחפש משמעות").
פראנקל היה פסיכיאטר, נוירולוג ופילוסוף. פראנקל אשר שרד את מחנות ההשמדה של הנאצים הבין את כוחה של מציאת משמעות בחייו של כל אדם. הוא האמין שכל אדם יכול למצוא משמעות בחייו וגם בזמנים הכי קשים ובכל הנסיבות. הוא גם האמין שמציאת המשמעות היא ייחודית לכל אדם בפני עצמו.
סיפור חייו האישי והמקצועי של פראנקל מעורר השראה בקרב עידן כפסיכותרפיסט וכמאמן בכך שמזכיר כמה כוחות ניתן למצוא גם במצבי מציאות קשים ובתקופות של סבל אישי, משפחתי ולאומי.
הערך המוסף של הלוגותרפיה שבחלקים רבים בה נשענת על חכמות עתיקות מהעולם המערבי אך בזיקה רבה גם לרעיונות מגישות המזרח. בימים בהם רעיונות בודהיסטים כמו מיינדפולנס משולבים בטיפולים להפחתת חרדה, החיבור עם עולמות תוכן נוספים כמו הלוגותרפיה מייצרים אינטגרציה חשובה כדי להבין טוב יותר את יחסי הגומלין בין רעיונות אלו והרלוונטיות שלהם לבריאות הגוף-נפש-רוח שבנו. עידן הוא בוגר המחזור הראשון של לימודי ההסמכה בלוגותרפיה שהסתיים ב 2009 שהתקיימו בשיתוף מכללת גורדון, מכון ויקטור פראנקל באוסטריה ואוניברסיטת דרום אפריקה. עידן לימד בתכנית ללימודי לוגותרפיה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ומשלב את הפרקטיקה אותה הוא מגדיר כלוגו-CBT ולוגוקואצ'ינג בעבודתו הפרטנית עם יחידים ועם קבוצות.
דוגמה ללוגותרפיה בקליניקה: אישה אשר יצאה לגמלאות ודיווחה שסובלת מדיכאון וחוסר משמעות בחייה. אותה אישה שיתפה שהיו לה מחשבות אובדניות מכיוון שלא מצאה כעת כמעט טעם לחייה. לאחר שבדקתי עם אותה אישה אם שיתפה רופא במצבה הנפשי ואכן סיפרה שפגשה לאחרונה פסיכיאטר, נכנסנו לתהליך המשלב בין פסיכותרפיה בגישת CBT לבין לוגותרפיה. בתהליך הלוגותרפי חיפשנו את המקומות בהם ניתן לאותה אישה למצוא משמעות קיימת וחדשה. התהליך שילב בין כמה ממדי מציאת ויצירת משמעות, בממד אחד היא חיפשה מה היא יכולה ללמוד מן האתגרים בשלב זה של חייה ובממד נוסף חקרנו את אחד הרעיונות שתהליך לוגותרפי מציע והוא היכולת למצוא משמעות חיונית גם בדברים הטובים שקורים כמו גם בדברים הקשים. אותה אישה העידה שלמרות שעברה תקופה קשה בהתמודדות עם מחשבות לא נעימות, יצאה נשכרת מכיוון שאימצה דפוסי חשיבה אפקטיביים להתמודדות עם אירועי העבר שכבר לא יכולה לשנות אך כן יש ביכולתה לשנות את המשמעות שהיא מעניקה להם בזכרונה ויש בידיה גם את היכולת לעצב גישה בריאה לקראת האירועים שצופן לה העתיד.
עידן מתרגל מדיטציית ויפאסנה כבר משנת 1995 ומעיד שתרגול זה היה דבר מכונן ומשנה חיים עבורו.
ניתן להגיד שמיינדפולנס היא נגזרת מסויימת מטכניקת הויפאסאנה ובמקביל ללימודיו בתחום האקדמי של גישות המזרח והמערב, עידן ממשיך לחקור ולהעמיק בהן באופן אישי ומלמד על בסיס קבוע תוכניות ארוכות טווח של לימודי מיינדפולנס המשולבים באלמנטים של לוגותרפיה ו CBT.
כיום, מיינדפולנס כשיטה היא חלק בלתי נפרד מרוב אסכולות ה CBT כחלק מה"גל השלישי" עמו ה CBT מזוהה.
מיינדפולנס מוכח כמטיב עם השפעות קשב וריכוז ולכן פופולארי בקרב סטודנטים, ידוע כיעיל להתמודדות עם חרדה ודיכאון, משפר את הזיכרון והמודעות העצמית, מפחית סטרס, נותן מענה למגוון של בעיות רפואיות ובתקופת הקורונה קיבל תהודה רחבה כי הוכח שמחזק את המערכת החיסונית.
ניתן לומר שמיינדפולנס היא אחת מהוראות ההפעלה למוח שלנו (ולהרבה דברים נסתרים נוספים) שמעולם לא ניתנו לנו והוא בפועל מלמד אותנו את עוצמתה של תשומת הלב.
דוגמה למיינדפולנס בקליניקה: בחור צעיר המתמודד עם חרדות המפריעות לו כמעט בכל תחום חייו.
אותו בחור לא התחבר כל כך לעבודה עם זיהוי המחשבות המעכבות והגמשתן, דבר שהוא בדרך כלל הבסיס החיוני ליצירת שינוי, גילה עניין רב בתרגול טכניקת המיינדפולנס.
הסברתי לו כיצד הדבר משפיע על מערכת העצבים שלנו התחלנו לתרגל בפגישות והוא המשיך גם בזמנו החופשי.
בטווח של כשלושה שבועות הבחור העיד שחווה ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת החרדות.
הבחור אימץ את תרגול המיינדפולנס לשגרת יומו שיכללנו את "שריר תשומת הלב" באופן מרשים כך שבאופן עקיף אותן מחשבות מעכבות החלו להשתנות בעוצמתן ושכיחותן.
ארגון שרוצה לצמוח מבחינה כלכלית או חברתית נשען על המשאב היקר שלו, ההון האנושי ממנו הוא מורכב.
שחיקה (Burnout) נוצרת במקום עבודה כאשר העובד, לא משנה באיזה דרג הוא, לא מצליח לאזן בין ממשקי החיים השונים לבין מקום העבודה.
ארגז הכלים המשלב בין הקשבה לא שיפוטית המאפשרת ונטילציה (אוורור רגשי) לבין הקניית מיומנויות שהן הרבה יותר מ"רכות" לפתרון בעיות בעבודת צוות וייעול התנהלות אישית, ניהול זמן נכון, מגדיל את תחושת הזיקה למקום העבודה ובכך תורם למחויבות ונאמנות למעסיק ולארגון. כל אלו בסוף מסייעים לקידום הארגון ולהשגת מטרותיו.
פגישות הפיתוח יכולות להתקיים בציר ראשון של פגישות קבוצתיות שבהן חברי הצוות משתפים באתגרים הקיימים ומוצאים יחד פתרונות ובסיוע המנחה ובאמצעות כלים המקדמים יציאה מפרדיגמות מגבילות, שכלול חשיבה מקדמת ולעיתים יצירתית והפנמת יכולות המסייעות להקשבה, דבר החיוני לחיי צוות בריאים.
ציר שני, יכול לאפשר תהליך פיתוח של פגישות פרטניות לחברי צוות נבחרים (תנאי פתיחה כולל רצון ראשוני של העובד לקחת חלק בתהליך זה). בשני הצירים מובטחת פרטיות וחיסיון לעובד כך שיוכל להרגיש בטוח ופתוח בתהליך. ניתן ורצוי לשלב בין שני הצירים של פיתוח פרטני לצד קבוצתי. פגישות הפיתוח יכולות להתקיים בבית העסק של הלקוח ובפריסה ארצית.
דוגמה לפיתוח מנהלים וצוות בעסק: עסק שחווה קשיים בצוות המוביל של השותפים. אותו עסק שהיה מחויב למאות לקוחות חווה לא מעט לחצים. השותפים היו מאוד שונים בגישתם לניהול העסקי ובאופיים. החלטנו לקיים ציר מקביל של שיחות אישיות עם כל אחד מהשותפים ושם הפנמנו כלים חדשים לשיפור התקשורת, הקשבה איכותית והנגשת מסרים ורעיונות. במקביל ובציר שני, שילבנו בתרבות הארגונית של החברה יסודות של תקשורת בין אישית חדשה שבהדרגה הפכה ל"מטבעות לשון" בשיח השוטף. מכיוון שהצוות המוביל ראה כי שיחות הפיתוח האישי תורמות ברמה האישית והצוותית הן החליטו להציע את השירות גם לעוד עובדים, דבר שהגביר אף יותר את הנחלת אותה תרבות ארגונית חדשה. מלבד עלייה במדדי שביעות הרצון של העובדים ושיפור במדדי ההצלחה של העובדים, החברה הצליחה להימכר לחברה גדולה יותר, דבר שמנכ"ל החברה שאף להצליח בו והצביע על קשר בין תהליך הפיתוח שביצענו לבין ההצלחה במכירת החברה.
עם שנים רבות של ניסיון מעשי ומאות שעות של הנחיה של קבוצות במגוון רחב של מגזרים, עידן מציע רפרטואר רחב של תכנים היכולים להתאים לסדנאות מתמשכות והרצאות חד פעמיות ובהתאם לצורך המתבקש של הארגון או הקבוצה. נושאי ההרצאות כולל בין השאר נושאים כמו:
הדרכה מקצועית למאמנים ומטפלים
האחריות האישית של כל מטפל או מאמן עבור עצמו ועבור הלקוחות שלו היא שיהיה לו מקום בטוח בו הוא יוכל לאוורר, להתייעץ ולהמשיך בפיתוח האישי והמקצועי שלו. חשוב להיות מעודכן במגמות חדשות, הכרות מתמדת עם כלים אפקטיביים התומכים בשינוי והתבוננות מתמשכת בינו לבין עצמו. בין אם זה עתה יצאת לדרך או שיש לך כבר קילומטראג' מכובד כמטפל או כמאמן, יש המון אתגרים הדורשים מענה.
הכלים שנשתמש בהם ישלבו בין מקום לוונטילציה כללית לבין חשיבה משותפת על הסוגיות האישיות והמקצועיות שנמצאות על הפרק. הניסיון רב השנים של עידן הכולל שימוש אינטגרטיבי של כלל גישות המסייעות לשלל קשיים ודילמות ומציעות דרכי התמודדות אופרטיביים וייחודיים תוך כדי אפשרות של אימוץ אותם כלים לשימושים המקצועיים שלך בקליניקה עם המטופלים ומתאמנים.
Neuro-Linguistic-Programing
גישה זו שואבת את השראתה מכל מיני גישות וממשיכה להתפתח לתתי סגנונות כמו גישת TFT ועוד גישות מקבילות.
האנאלפי משתמש בהרבה רעיונות בשנות שונים שהסי.בי.טי משתמש גם אך שם דגש מיוחד וחשיבות לדינמיקה הבין אישית בין מוביל התהליך והמונחה שעובר את תהליך ה NLP.
ייחוד נוסף שה NLP מקיים הוא טכניקות מתקדמות לעבודה עם הדימיון ולכן הסינתזה בין העבודה השפתית-תקשורתית בין המנחה למונחה במקביל לעבודה המנטלית של טכניקות מגוונות מכוונות לייצר את אותו תכנות של זכרונות או אמונות המקודדות במוח שלנו לעיתים בתמונות, בצלילים, טעמים ותחושות.
NLP בקליניקה
מנהל שסבל מהתקפי זעם וקוצר רוח ולא הגיב טוב במיוחד לטכניקות מגישת ה CBT , החל להיתרם ולמצוא דרך לוויסות באמצעות תרגול משולב בין NLP למינדפולנס.
המנהל החל לתרגל את הטכניקה כאשר חש מועקה למד לזהות את הרגש המצטבר והחל לתרגל את הטכניקה באופן עצמאי והעיד כיצד ויסת את הכעסים שלו וכך הצליח למנוע התפרצות זעם במקום העבודה.
מענה ממוקד לחרדה חברתית
מכירים את התחושה הזו שצפה בלילה כשנכנסים למיטה ואירועי היום מתחילים לרוץ בראש?
לעיתים הסרט הזה של אירועי היום יהיה בסגנון, "הייתי צריכה להגיד לו בדיוק מה אני חושבת עליו!"
"איך ישבתי שם ופשוט ושתקתי??" "יו, איזה באסה שלא עניתי לה ככה וככה.."