תגידו, הבית שלכם מבוטח גם נגד יום הדין או גוג ומגוג ושות' ? אה, אתם לא סגורים אם זה כלול בפוליסה. עכשיו שסוף העולם בושש מלהגיע והצלחנו בקושי להגיע לשנה האזרחית החדשה אפשר לנשום לרווחה.
אני לא אשכח איך במלחמת לבנון השנייה כשעבדתי עם כמה אנשים שסבלו ממגוון של הפרעות נפשיות וחלקם נטו לדיכאונות באופן שגרתי, לפתע עם פרוץ המלחמה המצב הרגשי שלהם השתפר פלאים!
בהתחלה חשבתי שזה מקרי ונקודתי אך ככל ששוחחתי עם יותר אנשים מהרקע הנ"ל הבנתי שמדובר בדפוס. סף החרדה הגבוה שמאפיין קבוצת ייחוס זו הפך בן יום לנחלת הכלל. המציאות האובייקטיבית של חיי היומיום השתנתה ועמה גם הפרשנות הפנימית של המתמודדים עמה. משיחות עומק שהיו לי עם כמה מהם הבנתי שמכיוון שהם נוכחו לראות שכלל האנשים סביבם החלו לחוות חרדות מהמלחמה, הם הרגישו נורמטיביים, דבר שגרם להם לשיפור מבחינה רגשית.
איפה עדות כזו פוגשת אתכם? נשמע לכם מוכר? נשמע לכם מוזר? מסתבר שכולנו רוטטים על המנעד בין היכולת לתפקד כמעט בכל מצב לבין מי שבתנאים מסוימים מרגיש שהוא תקוע. מה עוזר לכם לייצר הנעה? האם אתם ממוקדים במטרה ושועטים לעברה? או שאולי אתם זקוקים לתמיכה חיצונית כדי לייצר כל תנועה?
שנה אזרחית חדשה, כמו כל התחלה היא הזדמנות נפלאה לעשות הערכת מצב מחודשת ולתכנן כיצד להמשיך הלאה. שנה חדשה היא הזדמנות אם נבחר לראותה ככזו. כפי שאנו מבטיחים לעצמנו שהחל ממחר אתחיל דיאטה או שהחל מיום א' אני מתחיל לעשות כושר, גם שנה חדשה היא הזדמנות להבטיח. כאשר הרצון שלנו פוגש את גלגלי השעון ניצתת מוטיבציה, משהו קדום מתעורר בנו לעשות את הדבר הנכון עבור עצמנו. ההזדמנות היא להשתמש בשינוי של הזמן כמנוף לבחירות שלנו בחיים. קיים בנו אינסטינקט עתיק שיכול להעניק משמעות עמוקה לשינויים של ציר הזמן. בימי קדם וגם בימינו הפרידו בין זמן חול לימי חג ובין כניסת השבת ומוצ"ש. לא מעט מאיתנו יכולים להישבע שיש "משהו אחר" באוויר בערב חג אבל בואו ניזכר כמה פעולות אנו מקיימים כדי להעצים את המומנטום לחג. ניקיון הבית, קניות מיוחדות ושאר גינונים ומנהגים. הפעולות הללו הן ביטוי לאותו אינסטינקט קדום שמשתמש באקט הטקסי כאמצעי לחוות ולהאדיר את האווירה המיוחלת.
בשנה חדשה אם כן, נוכל להחליט שאנו בוחרים לצקת משמעות לשינוי שבא עמה. נוכל לסמן לעצמנו את המטרה הרצויה וממנה לגזור פעולות למקום בו אנו עומדים כיום. מה הרצוי שלנו? מה המצוי? ואיזה תהליך יגרום לנו להצליח באופן הטוב ביותר לצמצם בין המצוי לרצוי. אבל מה עם המוטיבציה? מה עם אותו ניצוץ שניצת וכבה בדיוק בשעה שהיינו אמורים להתחיל את הדיאטה או את הריצה למגרש בו רצינו לבנות את ביתנו? גם את הסיפור המוכר הזה ניתן לבחור לשנות וכאן כל אחד מוזמן לעצור ולהתבונן מה יכול לעזור לו לעשות זאת. איפה אתם נמצאים על המנעד? האם כדי לרוץ אתם צריכים פרטנר? מצוין, הנה לכם משימה. האם אתם לא מצליחים להתמיד בדיאטה וזאת למרות שניסיתם את כל השיטות כולל כמה קבוצות? ייתכן שלכם נחוצה הסתכלות כנה על הערכים המובילים שלכם, שהכרות עמם תיתן לכם כלים חדשים להתמודדות עם אתגר כזה.
והמלצה הכי חמה, פשוט תעשו ואחר כך תפרגנו לעצמכם שעשיתם. אל תמדדו את עצמכם רק לפי התוצאות, אלא בעיקר לפי הבחירה להתמודד עם העשייה. שנה אזרחית משובחת.
