שירותי פסיכותרפיה, אימון וקבוצות

מנהל שסבל מהתקפי זעם בעבודה. דרך שילוב של CBT וסכמה תרפיה הצלחנו לזהות את הצורך הלא-מסופק שהתעורר במצבים מסוימים, ולפתח דרכי תגובה חדשות. תוך מספר חודשים – ירידה משמעותית בעוצמת ההתפרצויות ויחסי עבודה הרבה יותר רגועים.

בחורה צעירה שהגיעה אליי דיווחה שנמנעת מאינטראקציה במקום העבודה – כולל במצבים חיוניים כמו אמירת דעתה בישיבות צוות וסתם סמול-טוק במטבחון החברה. בתהליך זיהינו מחשבות מעכבות שהפריעו לה, כמו החשש "להגיד שטויות", לומר "משהו לא חכם", או פשוט לטעות ולהרגיש אשמה ורגשות לא נעימים. לאחר זיהוי אותן מחשבות מנהלות התחלנו לחקור ולהציע מנעד חדש של דרכי חשיבה והתמודדות. במקביל היא החלה לאתגר את עצמה עם אסטרטגיות התנהגות חדשות, והמשכנו לתרגל טכניקות מעולמות ה"חשיפה" – קודם במנטלי, בעזרת תרגילי דמיון מונחה, ובהמשך תרגילי החשיפה עלו דרגה: יצאנו יחד למקום ציבורי, שם ביצעה משימות בעצימות הולכת וגוברת של אינטראקציות עם אנשים אקראיים. לאחר כל התנסות עשינו עיבוד משותף כדי למטב ולהפנים את החוויה. אותה בחורה הגדילה באופן דרמטי את המסוגלות והביטחון העצמי שלה במקום העבודה עוד תוך כדי סדרת הפגישות. הדבר היפה שכמעט תמיד קורה בתהליכים כאלה – ההשפעה מתפשטת לתחומים נוספים: היא למדה להיות הרבה יותר אסרטיבית עם בני משפחתה, להציב גבולות ברורים יותר כשהחליטה להיכנס לעולם הדייטים, וגילתה שכשהיא לומדת להעריך יותר את עצמה – גם הסובבים אותה מעריכים אותה יותר.

בחור צעיר עם חרדות שהפריעו לו בכל תחום בחייו. לעבודה הקלאסית של זיהוי המחשבות הוא לא התחבר – אבל למיינדפולנס דווקא כן. הסברתי לו את ההשפעה על מערכת העצבים, התחלנו לתרגל בפגישות, והוא המשיך גם בזמנו החופשי. תוך כשלושה שבועות – ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת החרדות. ה"שריר של תשומת הלב" התחזק, ובאופן עקיף גם המחשבות המעכבות נחלשו.

מנהל שהחליט להתמודד לתפקיד בכיר יותר במקום עבודתו. אותו מנהל הרגיש שלא ממצה את עצמו ואת כישוריו בתפקיד הנוכחי, בו לעניות דעתו היה תקוע יותר מדיי זמן. מטרת האימון הייתה "לעבור מסך" טוב מול המנכ"ל של החברה כשיציע את עצמו למשרה. לאחר שמיפינו את סך האמונות המעכבות שהחזיק על עצמו, בחנו יחד כמה מהן אכן נכונות ורלוונטיות – והוא למד להכיר בעובדה שרובן לא ממש נכונות וניתן לאתגר אותן במחשבות מקדמות. למדנו טכניקות יעילות להעלאה מהירה של האנרגיה והפחתת הרגשות השליליים, ובמקביל קיימנו סדרה של סימולציות מצולמות בווידאו שאפשרו לו להיות מודע ולשפר את שפת הגוף, טון הדיבור והמסרים שהיה חשוב לו להעביר. גילוי נאות: אותו מנהל לא הצליח לקבל את התפקיד אליו כיוון, והדבר בהתחלה הביא אכזבה. עם זאת, הוא סיפר כיצד התהליך גרם לו להיות הרבה יותר אסרטיבי גם בתפקיד אותו ביצע בפועל, והיה מאוד מרוצה שהחל להיות פחות מרצה (פליזר) ולהביא את עצמו כפי שרצה במעגלים החברתיים. השתמשנו בכלים שסייעו להתמודד עם אכזבות ולראות את התמורה הגדולה מעצם התהליך – ולא בהכרח רק מהתוצאה המיוחלת, שלא תמיד תלויה ברצונות שלנו.

אישה שיצאה לגמלאות ודיווחה שסובלת מדיכאון ומחוסר משמעות בחייה. אותה אישה שיתפה שיש לה מחשבות אובדניות כיוון שלא מצאה כמעט טעם לחייה. לאחר שווידאתי איתה שהיא משתפת רופא במצבה הנפשי – והיא סיפרה שפגשה לאחרונה פסיכיאטר – נכנסנו לתהליך המשלב פסיכותרפיה בגישת CBT יחד עם לוגותרפיה. בממד הלוגותרפי חיפשנו את המקומות בהם ניתן לה למצוא משמעות קיימת וחדשה. התהליך שילב בין כמה ממדי מציאת ויצירת משמעות: בממד אחד היא חיפשה מה היא יכולה ללמוד מן האתגרים בשלב הזה של חייה, ובממד נוסף חקרנו את אחד הרעיונות המרכזיים של הלוגותרפיה – היכולת למצוא משמעות חיונית גם בדברים הטובים שקורים לנו וגם בדברים הקשים. אותה אישה העידה שלמרות שעברה תקופה קשה של התמודדות עם מחשבות לא נעימות, יצאה נשכרת מהתהליך – היא אימצה דפוסי חשיבה אפקטיביים להתמודדות עם אירועי העבר שכבר אינה יכולה לשנות, אך יש ביכולתה לשנות את המשמעות שהיא מעניקה להם בזיכרונה. ולצד זה קיבלה בידיה גם את היכולת לעצב גישה בריאה לקראת האירועים שצופן לה העתיד.

מנהל שסבל מהתקפי זעם וקוצר רוח, ולא הגיב טוב במיוחד לטכניקות מגישת ה-CBT, החל להיתרם ולמצוא דרך לוויסות באמצעות תרגול משולב בין NLP למיינדפולנס. המנהל החל לתרגל את הטכניקה כאשר חש מועקה, למד לזהות את הרגש המצטבר והחל לתרגל באופן עצמאי – והעיד כיצד ויסת את הכעסים שלו וכך הצליח למנוע התפרצות זעם במקום העבודה.

עסק שחווה קשיים בצוות השותפים, היה מחויב למאות לקוחות וחי תחת לחץ. השותפים היו שונים בגישות הניהול שלהם. הפעלנו במקביל פגישות אישיות עם כל אחד, ובמקביל הטמענו בתרבות הארגונית יסודות של תקשורת בין-אישית חדשה. המנכ"ל קישר בין תהליך הפיתוח להצלחה במכירת החברה לחברה גדולה יותר.

ליווי של מטפלת בתחילת דרכה שהגיעה עם תחושת בלבול מול מקרה מורכב במיוחד. במהלך הפגישות זיהינו את האזורים האישיים שעלו אצלה בקשר עם המטופל, חידדנו את גבולות התפקיד, ובחנו יחד מודלים שיכולים לסייע. תוך כמה פגישות היא חזרה אל המטופל עם תחושת מסוגלות חדשה.